פנחס רוטנברג

לתנועות שחרור לאומיות ברחבי העולם השלישי , בעיקר למאבק השחרור האלג'ירי ( עם כינונה של אלג'יריה העצמאית העניק קוריאל את הווילה של משפחתו בשכונת זמאלכ בקהיר כ"שי לעם האלג'ירי ; " בווילה זו שוכנת שגרירות אלג'יריה במצרים ) ולמאבק ב"אפרטהייד" בדרום אפריקה . בעטיים של המאבקים האלה נחשף קוריאל , שהתגורר בצרפת במעמד של פליט מדיני נטול אזרחות , להצקות של משטרת צרפת . מסלול פעילות עיקרי של קוריאל וחבריו היה יוזמותיהם לדיאלוג בין ישראלים לערבים . קוריאל סבר תמיד , ואף נתן לכך ביטוי ברור במסרים שהעביר מצרפת לחבריו בשמאל המצרי , כי שלום ישראלי–ערבי אפשרי , רצוי , ויכול לתרום תרומה מכרעת לערעור מעמדו של האימפריאליזם במזרח התיכון . יוזמותיו כללו הפגשתם של דיפלומטים ואישי ממשל מצריים עם אנשי שמאל ישראליים ; הקמת "ועד ערבי–ישראלי לשלום" בפריז ; מתן השראה לעו"ד יוסף חילמי לפנות במכתבים גלויים אל "העם בישראל" ואל הנשיא המצרי עבד אל–נאצר ברוח של שלום ופיוס ; ארגון שורת מפגשים ישראליים–ערביים לאחר מלחמת ששת הימים , ובראשם " ועידת בולוניה לשלום ולצדק במזרח התיכון" ;( 1973 ) וגולת הכותרת : ארגון מפגשי הידברו...  To the book