ציונות רוויזיוניסטית

וכעבור זמן בישראל , בתחום החינוך . יצירותיה המקובלות – ובראשן כתביהם של אחד העם ושל ביאליק – פילסו להן דרך אל לב לבו של הקאנון החינוכי , שבו הציגו אותן המחנכים כמודלים של מחויבות לאומית ושל טוהר המבע . בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל נודע בה אחד העם בעיקר לא כאינטלקטואל מהיר חמה ושאפתן הלהוט לערער על מנהיגותה של התנועה הציונית , אלא דווקא כאמן מופת של הפרוזה העברית , מעין סמואל ג'ונסון או ראלף ולדו אמרסון עברי , שקהל לקוחותיו העיקרי הוא ציבור התלמידים . " ברית שלום" ( ובשנות ה : 40– "איחוד ( " צדקו , כמדומה , בהערכתם שהציונות הרוחנית הדגישה מראשיתה כי הלאומיות היהודית צריכה להתעמת במישרין בדיוק עם אותן סוגיות שמהעיסוק בהן נטתה יותר מכול להסתייג , ובעייתיותן עומדת בעינה עד עצם היום הזה . אלו כוללות את השאלה אם על המדינה היהודית להיות ליברלית או תיאוקרטית ; לנהוג סובלנות ונדיבות בערבים , או לדכא אותם ; לבסס את הפוליטיקה על ערכי מוסר , או לפחות להניח להם להשפיע עליה – או להניחה בידי הגישה הפרגמטית לבדה . הדגשתו של אחד העם את חשיבותה של אמירת האמת בפומבי – עם מאמריו הנקראים ביותר נמני...  To the book