אמנויות פלסטיות בישראל

אמנויות פלסטיות בישראל יגאל צלמונה האמנות שהתפתחה בישראל במחצית השנייה של שנות ה60– התעצבה על רקע התשתית של התרבות החזותית שהתגבשה בארץ כבר במחצית הראשונה של אותו עשור . לשנים הראשונות שלו היתה אופיינית התחזקות המגמה שביקשה להינתק מן המחויבות לממד המקומי ומן הנהייה האופיינית עד אז אחר סממני זהות ייחודיים–ישראליים שבכוחם להגדיר את גבולות העשייה האמנותית . האמנות של הקאנון החדש ביקשה להימנע מן הצורך לבטא ערכים קולקטיביים חברתיים או לאומיים . המגמה החדשה הזאת הלמה את נטייתה הגוברת והולכת של החברה הישראלית באותן שנים להיענות להשפעת העולם המערבי , הן מבחינת אופי חיי המעשה של הכלל והן מבחינת התרבות שהחלה להעמיד את היחיד ועולמו במרכז סדר היום שלה , בניגוד גמור למחויבותה בעשורים הקודמים לביטוי מועדף ומודגש של הממד הציבורי . את ראשית שנות ה60– ציינה ההגמוניה המוחלטת של סגנון המופשט הלירי בציור . הסגנון הזה הכיל את ציווי ההתיישרות על פי עקרונות האמנות ששלטה אז בפריז , מוקד ההזדהות התרבותית של העילית האמנותית הישראלית באותם ימים . כמה מאמני הזרם הזה , יוסף זריצקי , יחזקאל שטרייכמן , אביגדור סטימצ...  To the book