להתמודד עם שאלות תיאולוגיות שעוררה השואה . עגנון , אשר מיצב את עצמו כסופר דתי שכלל יצירתו מבטאת אמונה דתית מוצקה , הגיב לשואה בהעמדת אנדרטה ספרותית לעולם יהודי שחרב . בתי המדרשיות , שחובשי ספסליהן חדלו להתקיים ושמפתחותיהן אבדו , עומדים במוקד עולם זה ; חורבנם הפיזי אכן התחולל תחת ידו של הצורר במלחמת העולם השנייה , אבל אובדן הנכסים הרוחניים התרחש , להשקפתו של הסופר , עוד קודם לכן , עם הידלדלות עולם התורה בגינם של תהליכי החילון המואצים . מהרומן אורח נטה ללון , שהתפרסם בהמשכים בהארץ לפני פרוץ המלחמה , במחצית השנייה של שנת , 1938 ועד הרומן עיר ומלואה , שפרקים מתוכו החלו להתפרסם בראשית שנות ה60– ( שניהם נדבכים מרכזיים של אנדרטת הזיכרון העגנונית ליהדות אירופה שהושמדה , ( מספרת יצירתו של עגנון את צער הפרידה מהעולם הישן , המבוסס על ערכי תורה מתוך דבקות בעמדת המוצא של אמונה בלתימעורערת . ואילו בשירה עומדת פרשת בגידתו של האל במוקד יצירות חשובות ומרכזיות , בין השאר משל אצ"ג , אלתרמן , שלונסקי , אבא קובנר , ש' שלום , יהודה קרני , עזרא זוסמן , אלכסנדר פן ודן פגיס . שירה זו מתייחסת , בדרך כלל בטון של...
To the book