מודרניזם יידי בארצות הברית

הסתפקו בפרסום פרקים מתוך טקסט ארוך שלא הושלם . ערמת הגופות שטרם הגיעו לקבורה נעשית בפואמה של פרץ מארקיש "הערמה" מוקד לכיעור קוסמי , להתרסה כלפי שמיא ולחילול הקודש . הוויית ההרס והמוות על רקע מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית הינה נוכחות כול יכולה בפואמה אחרת של פרץ מארקיש , "וויילאנד" " ) ארץ דווי , ( 1922-1920 , " אשר מדגישה לכל אורכה את נוכחותם של היסודות הנוצריים ובראשם דמותו של ישוע על הצלב . " מעפיסטא" של אורי צבי גרינברג ( 1922-1921 ) משליט את הרוע בעולם המרוקן מן הנוכחות האלוהית ; הפואמה "אין מלכות פון צלם" " ) במלכות הצלב , ( " אשר נדפסה בברלין ב1923– בגיליון האחרון של כתב העת אלבאטראס שבעריכתו , היא מבחינה זאת פריצת דרך בולטת בכתיבתו : נקודת הפתיחה לטקסט היא אווירת החורבן האפוקליפטי ; אך בהמשך מגיע " במלכות הצלב" להיות היצירה הבולטת היחידה במודרניזם היידי במזרח אירופה המעלה עמדה אידיאולוגית ברורה , ומדובר דווקא בעמדה ציונית , שרוב היוצרים ביידיש בני הדור ההוא היו רחוקים ממנה . כל היצירות האלה נעות בתנועת מטוטלת בין חזיונות הגאולה בפניה השונות ובין הרגישות המוקצנת להוויית המוו...  To the book