המודרניזם בשירה העברית עד קום המדינה

המודרניזם בשירה העברית עד קום המדינה דן מירון שורשי המודרניזם בשירה העברית נעוצים בקרקע הרומנטיקה המאוחרת שלה . איחורה של הרומנטיקה בשירה העברית , שהתרחשה כמעט מאה שנים לאחר העידן הרומנטי בספרויות האירופיות המרכזיות , נבע הן מקצב ההתפתחות החברתית והאידיאית של התרבות העברית ושל הספרות העברית החדשות , והן מן העובדה שבמפנה המאה ה20– חייבו תרבות וספרות אלו את עצמן – אמנם לא בדרך פשטנית וחד–ממדית – לתנועת שחרור לאומית ( הציונות ) ולמפעל של תחייה תרבותית–ספרותית שהתבססה על טיפוחו של היחיד העברי עתיר חיי הרגש , המחשבה והיצר ושוחר מיצוי הפוטנציאל האנושי שהתגלם בו . שתי ההתחייבויות הללו עלו בקנה אחד עם הנחות היסוד של הרומנטיקה , והספרות העברית בראשית המאה ה20– לא יכלה שלא להסתמך על הנחות יסוד אלו . אלא שהאיחור הרב הזה גרם שהתרבות והספרות העבריות היו חשופות בהכרח , מכוח הפתיחות שלהן לתרבות אירופה בת הזמן , להלכי רוח פוסט–רומנטיים ואף מודרניסטיים במושגים של סוף המאה ה . 19– מבחינה רוחנית–תרבותית הביאה חשיפה זו , מצד אחד , למגעים עם הלכי רוח ספקניים וקדורניים , עם הדקאדנס האירופי בן הזמן ( ר' דקאד...  To the book