המודרניזם היהודי – תקופת הסער והפרץ בייחוד קליטת ההשפעה של ניטשה – ר' ניטשה בספרות העברית החדשה במדור זה ) והן בערעורה של נימה זו בגלל התפתחויות שליליות בחיי העם היהודי ובתנועה הציונית . ככל שגברה , בראשית המאה ה , 20– התהייה לעומת התחייה בתרבות העברית , גברה בספרות כולה , ובשירה בכלל זה , השפעת הזרמים הפוסט–רומנטיים . בשירה היא מצאה את ביטויה בתוך יצירתם של הרומנטיקונים המרכזיים – בעיקר ח"נ ביאליק – ותלמידיהם ( ז' שניאור , יעקב שטיינברג , יעקב פיכמן , יהודה קרני . ( יוצרים צעירים יותר , שנכנסו לתחום השירה בסוף העשור הראשון או בתחילת העשור השני של המאה ה20– ( כגון אברהם בן–יצחק , אביגדור המאירי , מרדכי טמקין , יוסף צבי רימון ואורי צבי גרינברג , ( נתנו ביטוי ברור יותר לחדירת המודרניזם בן הזמן ; ביטוי שמצא לו גילויים תוכניים וצורניים ( הופעת החרוז החופשי , הוויתור על המשקל והחרוז ) והעמיד בפני הקוראים העבריים מודלים של שירה אימפרסיוניסטית ( בן–יצחק , טמקין ) ואקספרסיוניסטית ( המאירי , רימון . ( ואולם הופעתם של היוצרים האלה לא היתה מלווה בשום רטוריקה של מהפכה ספרותית . הגוונים המודרניסטיי...
To the book