ספרות ההשכלה בעברית

ספרות ההשכלה בעברית דן מירון תנועת ההשכלה היהודית נזקקה כמעט מראשיתה באמצע המאה ה18– ללשון העברית , ומשנות ה80– של המאה נרתמה ליצירתה של ספרות עברית , שראתה בעצמה "חדשה . " הטעם לזיקה זו אל העברית היה גם מעשי וגם אידיאולוגי ואסתטי . אשר לטעם המעשי : העברית היתה הלשון שבה יכלו דוברי ההשכלה לפנות לציבור היהודי המסורתי , שבחייו ביקשו לחולל שינויים ברוח הנאורות האירופית בת הזמן . ציבור זה בארצות הדוברות גרמנית ( שבהן התעוררה תנועת ההשכלה היהודית ) דיבר יידיש מערבית וספג את הלשון העברית בעיקר ברובד המקראי שלה במהלך חינוכו . אפילו נזקק לדיאלקט גרמני זה או אחר בדיבור היומיומי , הוא לא קרא גרמנית ספרותית . משה מנדלסון , אביה הרוחני של תנועת ההשכלה היהודית , סבר כבר בשנות ה50– של המאה שיש צורך בייסודו של כתב עת עברי ברוח כתבי העת החינוכיים שהופיעו באירופה במאה ה . 18– העברית לרבדיה השונים היתה חוליה הכרחית בשלשלת החינוכית הזאת . אכן , בראשיתה היתה ספרות ההשכלה העברית צמודה בעיקר לרעיון התמורה בחינוך היהודי . לא במקרה היה פרסום הפמפלט הידוע "דברי שלום ואמת" , ( 1782 ) שנכתב בידי הבלשן והמתרגם , ...  To the book