השבת במדינת ישראל

השבת במדינת ישראל שולמית אלוני מאז ימי המקרא זכתה השבת למעמד מיוחד ומרכזי והנמקתה היא בעיקרה סוציאלית וקשורה לימי עבדותם של בני ישראל במצרים . רעיון השבת , כיום מנוחה שבועי מחייב , היה חידוש גדול בתרבות המזרח הקדום ויש בו משום תרומה ייחודית של היהדות לתרבות העמים . במקרא עצמו , ובמיוחד בספרות ההלכה שלאחריו , נקבעו איסורים רבים הכרוכים במצוות השבת . החל בתקופת ההשכלה הסתמנה מגמה שביקשה למתן חומרות יתרות שפסקו פוסקי הלכות , ובה בעת הבליטה את ערכה הייחודי המחדש של השבת בתרבות העולם . ההכרה במעמדה המיוחד של השבת ליוותה את החיים היהודיים , גם בשעה שתהליך החילון החל לפקוד את קהילות ישראל . כבר בתקופת היישוב התקיימה הסכמה כללית , שהיתה מקובלת על כל הזרמים , כי יום השבתון השבועי המחייב יהיה – כמקובל במסורת היהודית – יום השבת . היתה לכך גם משמעות סמלית חשובה : שהרי יום המנוחה השבועי המקובל בתפוצות אירופה ואמריקה , יום ראשון , היה כפוי גם על עובדים יהודיים , ותנועת הפועלים היהודית נאבקה , בהצלחה חלקית ביותר , על ההכרה ביום השבת כיום המנוחה  To the book