צה"ל בצומת יחסי הדת והמדינה

להציל את הנרדף גם במחיר נטילת נפשו של הרודף , כאמור במסכת סנהדרין . ואכן , במהלך השנתיים שבין הכינוס לבין רצח רבין עסקו רבנים ותלמידיהם בשאלה אם חל הדין הזה על ראש הממשלה . אף על פי שלא ידוע על פסק הלכה מפורש הקובע שדינו של יצחק רבין הוא דין רודף ומוסר , היה בעצם העיסוק ההלכתי בשאלה זו כדי להתיר את דמו . הרוצח אף טען שלא היה עושה את מה שעשה לולא היה לו על מי להסתמך . אחרי רצח רבין התפרסמו חוות דעת הלכתיות בגנות הרצח והרוצח . חשבון נפש הוביל גם את חשובי הרבנים שוללי הוויתורים לניסוחים מתונים יותר של עמדותיהם . ואולם לגופו של עניין לא השתנו העמדות , ומי שרואה בוויתור עבירה על מצוות התורה מתקשה להתירו . לעומת הגישה השוללת ויתורים בארץ–ישראל התפתחה מאז מלחמת ששת הימים גם גישה התומכת בוויתורים כאלה , אם יביאו תועלת לאומית – שלום עם ארצות ערב או מניעת שפיכות דמים . כך פסק הרב עובדיה יוסף . גם רבנים מתונים בזרם הדתי–הלאומי פסקו שבתנאים מסוימים מותרת העברת השליטה בחלק מארץ–ישראל לידי ערבים . על יסוד דין פיקוח נפש , הדוחה כמעט את כל המצוות , פסקו רבנים מתונים שגם ההלכות המשמשות לאחרים נימוק לשל...  To the book