ככל שנצטברו במהלך הדורות משמעויות קודרות יותר ל"ימי הספירה , " כציוני זכרם של פרעות מסעי הצלב במאה ה , 11– או גזירות ת"ח ות"ט במאה ה , 17– כך נותר ל"ג בעומר כמקור אור של נחמה ועידוד . ל"ג בעומר בזמן החדש כאשר הגיעה עת ההתעוררות הלאומית היא פגשה את ל"ג בעומר כחג שניתן לאמץ אותו כמות שהוא כמעט , ללא צורך ב"שבירת–כלים" ובהמרתם בכלים חדשים . כל סמליו נותרו על כנם : המדורה , החץ והקשת , היציאה אל הטבע . כמועד הקשור במאבק לאומי הר 9 אי היה ל"ג בעומר מועמד טבעי לקידום מהיר בסולם המועדים שהעמידו התנועה הציונית והיישוב בארץ–ישראל שלפני קום המדינה . בפועל , לא נוצרו כלים של ממש לזיקת מבוגרים אל החג , ועיקר ביטויו נותר נחלתם של בתי הספר , תנועות הנוער והילדים . אמנם , נעשו ניסיונות לא מעטים להקנות לו מעמד חשוב במערכת הסמלים הלאומית : "חובבי ציון" של סוף המאה ה19– יצאו ביום הזה אל היער וערכו בו את חגיגתם השנתית ; הביל"ויים העלו בו משואות ; סטודנטים יהודיים בפראג בחרו בו ליום ייסוד תנועתם הקדם–ציונית ( ב ( 1893– ואחר כך אף שונה שמה ל"בר כוכבא ; " ב1916– צעד ברחובות ורשה מצעד ל"ג בעומר גדול של תנועו...
To the book