יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

הקורבנות בעת הצפירה ( התקשורת נהגה לפרסם תמונות של חרדיים המסרבים לעמוד בדומייה ) עורר זעם עצום בציבור כלפיהם . התהליך ההדרגתי של השתלבות חלקית של החרדיים במערכות המדינה הביא גם לידי שינוי ביחסם לימי הזיכרון . כמה פוסקי הלכה קבעו כי "הראוי והנכון לכל יהודי – ובפרט אם הוא בעל חזות חרדית – לעמוד בפרהסיה בשעת הצפירה ככל האחרים שסביבו , כדי שלא להיראות – בעיני מי שלא מבין – כמזלזל בכבוד הנפטרים וינצל דקת דומייה זאת לאמירת פרק תהלים או משנה לעילוי נשמת אחינו היקרים חללי צה"ל וקורבנות השואה . " מאז שנת 1988 נערך במחנה ההשמדה אושוויץ שבפולין ביום הזיכרון הטקס המרכזי של "מצעד החיים , " שבו משתתפים בעיקר צעירים יהודיים מישראל ומהתפוצות , חיילי צה"ל וניצולי השואה . הצועדים יוצאים ממחנה ההשמדה אושוויץ למחנה בירקנאו הסמוך . מטרתו המוצהרת של המצעד היא " להנחיל לדור הצעיר את זיכרון השואה ולקחיה , " אם כי "לקחי השואה , " אם חורגים מהאמירות הטריוויאליות – זה נושא השנוי במחלוקת בקרב הוגים ומחנכים . " מצעדי החיים" מתקיימים בדרך כלל בחודשי האביב והסתיו , ורוב המשתתפים בהם הם תלמידי הכיתות הגבוהות בבתי הס...  To the book