sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
כבר בראשיתה של תנופת ההתיישבות החלוצית , בשנות ה , 20– יכלו חברי הקיבוצים והמושבים להסתמך על המסורת של חגיגת ט"ו בשבט שהחלה להתגבש בארץ בראשית המאה . האופי החקלאי של ההתיישבות , והצורך בנטיעת עצים לנוי ולצל , סייעו לעשות את החג לא רק לחגם של הילדים , אלא גם לחג של היישוב כולו . כמו בתחומים אחרים , כך גם בעניין הנטיעות , שאבו המחדשים השראה מהטקסטים המקראיים , כגון מהציווי בספר ויקרא : " וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל " ( יט , כג , ( או מהאיסור של כריתת עץ מאכל בזמן מלחמה המופיע בספר דברים : " כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתופש , L לא תשחית את עצ L לנדוח עליו גרזן – כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות ; כי האדם עץ השדה "? ... ( כ , יט . ( ככל שהתפתחו מסגרות החינוך הציוני–העברי בארץ , כן היכה שורש מנהג הנטיעה הטקסית , מתוך שמירה על המסגרת שנקבעה בזיכרוןיעקב . ושעה שבמשפחה המשיכו לטעום מ " פירות חמישהעשר " בעלי ההילה הגלותית , נעשה ט " ו בשבט הבית ספרי לחג בעל משמעויות ציוניות–התיישבותיות , ותהלוכות הנטיעה נהיו לא פעם לאירוע קהילתי רב רושם , שקיבל סיוע תרבותי מעשרות שירי זמר עבריים שח...  To the book
כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help