סוכות ושמחת–תורה

סוכות ושמחת–תורה מה שעשתה המהפכה הציונית , במישרין לחנוכה ובעקיפין לפסח , היא לא עשתה לסוכות . גם בתהליך החילון נשמר חלק ממנהגי החג , אך חוץ מאשר בהתיישבות העובדת לא הצליחו לצקת בהם תכנים חדשים בעלי משמעות . במשפחות מסורתיות וחילוניות רבות היה החג לאתגר שובר–שגרה שנענים לו , במיוחד בגן הילדים . חג " שמחת תורה " ( שבתודעה החילונית המצויה נתפס כקשור אינטגרלית לחג הסוכות ) האיר עוד היבט של עמידת היהודי החילוני , המודרני , נוכח החגים הדתיים : יהודים דתיים רוקדים ליד בית הכנסת , כשהם מחבקים בעוז את ספרי התורה , ואילו המשפחות החילוניות צופות בהם בסקרנות ובאמפתיה פסיבית . מקורות החג / עליזה שנהר חג הסוכות היה , כנראה , החג החשוב ביותר בימי הבית הראשון וגם בימי הבית השני נשמר לו מעמד חשוב . ביסודו , כמו ה : גלים האחרים , פסח ושבועות , הוא חג חקלאי , שהיה מקובל , כנראה , על הכנענים . אופיו החקלאי בא לידי ביטוי בין השאר באזכורו בספר שמות : "וחג האסיף בצאת השנה באוספך את  To the book