התקשורת בניסיון ליצור ישראליות חילונית תמר ליבס כוחם של אמצעי התקשורת ( המודפסים , ולא כל שכן , האלקטרוניים ) בהאצתן של תמורות חברתיות ותרבותיות בתקופה המודרנית ולאחריה טמון ביכולתם לחדור הביתה ישירות , כמעט ללא תיווכם של סוכני החברות המסורתיים , כגון המשפחה ומערכות החינוך הפורמליות והלא פורמליות . טענה מרכזית בחקר התקשורת של המאה ה20– היא כי הטלוויזיה ( ובמידה פחותה , לפניה , הרדיו , ( ביכולתה לפתוח צוהר לעולם שמחוץ לבית , ביטלה את שליטת ההורים ( והבעלים ) במידע שאליו נחשפים בני הבית , ויצרה יתר פתיחות ושוויוניות ביחסים שבין ילדים להוריהם , ובמקרים רבים גם בין גברים לנשיהם . כשמדובר בעם הספר , דהיינו , בחברה יהודית שאופיינית לה דרגה גבוהה של אוריינות קריאה , נראה שחילון התרבות כבר החל לפני חדירת כלי התקשורת האלקטרוניים , בחלחול של מגמות מהסביבה התרבותית באירופה לעיתונות היהודית . בד בבד כתבי העת היהודיים במזרח אירופה של המאה ה19– ( המגיד , המליץ , הצפירה ואחרים , ( ששאפו להרחיב את מעגל קוראיהם , לא נכתבו בניב מקומי , כי אם בעברית , שפה שהיתה מובנת לחלק גדול מהקוראים ( ולא נתפסה כנחותה...
To the book