מיתוסים ועיצובו של זיכרון קיבוצי בתרבות הישראלית

מיתוסים ועיצובו של זיכרון קיבוצי בתרבות הישראלית יעל זרובבל לכל אומה יש מיתוסים המעצבים את זהותה הייחודית ואת תפיסת העבר שלה ותורמים להתגבשות תרבותה הלאומית . למונח מיתוס משמעויות שונות בשיח האקדמי ובשפת היומיום , ולפיכך חשוב להבהיר את משמעותו בהקשר הזה . כאן מוגדר מיתוס : סיפור על אירוע או דמות מן העבר שהוא מציגם כבעלי משמעות סמלית חשובה בתולדות החברה או במורשתה התרבותית . המיתוס נהפך לטקסט בעל צביון מקודש שנותן מסגרת להבנת התפתחותה של החברה ואינו נבחן באמת המידה של תקפות היסטורית ; הוא מעביר מסרים אידיאולוגיים לדורות הבאים ומשמש מקור השראה להבנת ההווה . משמעותו של המיתוס נבנית באמצעות כלים תרבותיים שונים , כגון טקסטים ספרותיים ואמנותיים , אתרי זיכרון טמפורליים או מרחביים , טקסי הנצחה והשיח החינוכי והפוליטי . ככל שרבים הרבדים התרבותיים השונים השותפים להבניית משמעותו של המיתוס , כן מתעצם מעמדו כטקסט פרשני המחבר בין העבר להווה . ברוח זו ניתן להבין את החשיבות של יצירת מיתוסים לאומיים בתרבות העברית בתקופת היישוב ובשנים הראשונות לקיום המדינה . המיתוסים גובשו ככלים לעיצוב של הזיכרון הציוני ...  To the book