תרבות חילונית בישראל

תרבות חילונית בישראל דוד שחם במרוצת יותר מחמישים שנות קיומה של מדינת ישראל עברה צריכת התרבות בה שורה של שינויים מופלגים . כל צריכת תרבות היא קודם כול פעילות של בני אדם רבים המבטאים את הצורך בחוויה רוחנית או את הרצון להתבדר , להימצא זמן מה בסביבה אחרת מן הסביבה השגרתית של דאגת הקיום היומיומית . אבל גם מתוך הנחה זו , צריך לתת את הדעת על היבטים אחרים , חברתיים , קולקטיביים , של צריכת התרבות . במחצית הראשונה של המאה ה , 20– בשנים שלפני הקמתה של מדינת ישראל , היה בצריכת התרבות בארץ גם – ולפעמים בעיקר – משום אמצעי לביטוי הכלל , האני הקולקטיבי של הציבור בממדו החברתי–הלאומי , ביטוי להוויה החילונית החדשה הנוצרת בארץ , למאבקים ליצירת חברה חדשה ותרבות עברית חדשה שיבטאו את הקיום הלאומי המתחדש של העם השב למולדתו ההיסטורית ובונה לעצמו עתיד שיש בו גם התקשרות מחודשת על בסיס חדש עם עברו הרחוק . במרוצת שנות קיומה של מדינת ישראל הוסט הדגש בצריכת התרבות כמעט לחלוטין אל ביטוי הפרט , היחיד , כאדם שהתרבות על כל גילוייה , או בחלקיה , חשובה לו ; לפעמים כאמצעי לסיפוק צורך אישי ולביטוי זהות , שהיא גם קבוצתית אבל...  To the book