ליאון טרוצקי

ואולם אביו של אלפרד דרייפוס , תעשיין ליברל , התרחק מן הדת היהודית וטרח להיטמע בסביבה הצרפתית . כך נהג גם אלפרד , שפנה לעבר המודרניות והצהיר : "כל הדתות ראויות לכבוד באשר קיימת אמונה " , אבל "מקומן הוא ברשות הפרט ואין להן דבר עם חובותיו של האזרח . ההפרדה בין הכנסיות למדינה היא הפתרון שאליו יש לחתור . " בכך קיבל דרייפוס את התפיסה החילונית של המרחב הציבורי שהיתה אופיינית בתקופה ההיא לצרפת . במובן הזה אימץ ללא סייג את החילוניות ולא ראה קשר בין יהדותו לבין מילוי חובותיו האזרחיות , המהותיות בעיניו . כשם שהוא עצמו הצהיר , הדימוי שיצר לעצמו על צרפת – ולא היהדות – הוא שנתן לו את העוז להחזיק מעמד ולהתמודד עם כל הקשיים במשך השנים הנוראות של כליאתו . עם זאת , ברנאר לזאר ( ר' מדור ההגות היהודית המודרנית , ( שנרתם בנמרצות להגנתו , כתב לו : "אתה יהודי יותר משנדמה לך , אולי , בתקוותך חסרת התקנה ... בהשלמתך הפאטאליסטית כמעט . נכס צאן ברזל זה שבא לך מעמך , הוא זה שחיזק אותך . " ואכן , דרייפוס , יהודי לא דתי שכל מבוקשו היה להיות אזרח צרפתי , נתמך במשך תקופה ארוכה בעיקר בידי יהודים : ז'וזף ריינאך , ברנאר ...  To the book