גוטהולד אפרים לסינג גלילי שחר בשמו של גוטהולד אפרים לסינג , הוגה דעות , מחזאי , דרמטורג ומבקר , מן הבולטים שבאנשי הנאורות בגרמניה , נכרכה גם אחת האלגוריות המובהקות של הדיאלוג התרבותי בין יהודים לגרמנים בעת החדשה . בכתביו , ובהם חיבורים על שאלות אסתטיות , מסות על נושאים תיאולוגיים , תוכניות פדגוגיות , מחזות ורשימות על התיאטרון , מהדהדת מורכבותה של מחשבת הנאורות . ובהגות זו , הטבועה בחותמם של שיח הסובלנות ומורשת ההומניזם , התגלתה גם פרספקטיבה מרתקת שנגעה במישרין בשאלת מעמדם של היהודים . התכתבויותיו של לסינג עם משה מנדלסון , מחזותיו היהודים , ( 1749 ; Die Juden ) ונתן החכם ( 1779 ; Nathan der Weise ) ורשימות אחרות מפרי עטו , מתעדים את אופקיו וגבולותיו של דיאלוג , שזכה לפעמים להערכה מופרזת וכבר נעשה לסטריאוטיפ בפני עצמו של "פגישה" בין יהודים לגרמנים . הדיאלוג בין מחשבתו של לסינג ובין עולמותיהם של יהודים , גם בשל חולשותיו ושונותו , הוא תעודה נוספת המספרת על דרכי העקלתון של היהדות המודרנית באירופה .
To the book