יחסים בין יהודים ללא יהודים בצפון אפריקה

יחסים בין יהודים ללא יהודים בצפון אפריקה מישל אביטבול עד המאה ה19– ותחילת העידן הקולוניאלי היו שלושה מאפיינים עיקריים ליחסים בין היהודים לבין סביבתם המוסלמית בצפון אפריקה : א . בולטות הממד הדתי–האתני בהגדרת הסביבה את היהודי כ"ד'ימי" ( בן חסות ) ובתפיסת היהודי את עצמו . ב . אי סימטריה בין הסטטוס החברתי–הפוליטי של היהודי לבין הפונקציות הכלכליות–המנהליות שהוא ממלא מטעם המדינה ולמען רווחת החברה : יהודים ונשים היו היחידים שנבצר מהם – בשל עכבות תרבותיות ודתיות – להמיר את הישגיהם למען הכלל ( בתחום הכלכלי בעיקר ) בקידום חברתי ופוליטי . ג . לעומת המצב ששרר באירופה עד לתקופת האמנסיפציה , היה המעמד המשפטי–המדיני של היהודים מעוגן ב"אמנת עומר" המפורסמת מראשית ימי האיסלאם – ששימשה תמרור נורמטיבי קבוע ומקובל על החברה והמדינה , גם אם מקצת סעיפיה לא תמיד נשמרו בקפידה בידי השליטים . נזכיר שעל  To the book