הרכבת מגיעה לעיירה

בארץ להכריז עליהם כבר ב1943– קהילות מצוקה שאין להן כל סיכוי לשרוד בארצות מגוריהן . בצפון אפריקה , בעקבות הטראומה של מלחמת העולם השנייה – שהביאה את הגרמנים ללוב ולתוניסיה – וכן בשל הזעזוע העמוק שגרמו חוקי הגזע של משטר וישי לדור היהודי הצעיר שכה האמין בצרפת ובתרבותה , ובעקבות המפגשים הראשונים שהתקיימו עם השליחים הציוניים הראשונים ועם חיילי הבריגדה היהודית שהגיעו ללוב כבר בסוף , 1942 החלו יהודים רבים להראות סימני משיכה חזקים כלפי ה"הגשמה" הציונית , או לחלופין כלפי החלום הקומוניסטי שדגל באחווה בין עמים ובשל ניצחונותיה המזהירים של ברית המועצות לשעבר במלחמה נגד הנאצים גם כבש את לבותיהם של מאות רבות של יהודים . אך בדומה למצב ששרר לפני המלחמה , מעט מאוד יהודים פילסו את דרכם אל התנועות הלאומיות המקומיות שחידשו את פעולותיהן . אלו , מצדן , הן בשל מגמתן הדתית המובהקת – דוגמת תנועת האיסתקלאל במרוקו – והן בשל ההשלכות של הסכסוך הישראלי–הערבי , לא ששו בדרך כלל לגייס את היהודים לשורותיהן והם נותרו מחוץ למאבק העצמאות בארצות צפון אפריקה . יתרה מזו : הם החלו לצאת בהמוניהם את הארצות שבהן הם חיו מאות בשנים ...  To the book