התהוותה של היהדות הרבנית

תקדים בבשורה לפי מתי , ששם ההמון צועק "דמו עלינו ועל בנינו" ( כז , , ( 25 וישנם דברים קשים – על שנאת היהודים לגויים –באיגרת אל התסלוניקים ( ב , ( 16-14 ואולם מחקרים שנעשו לאחרונה בברית החדשה מעלים טיעון שהרבה מביטויים אלה התייחסו בזמנם רק לקבוצות מיוחדות של יהודים ; ושיש להם משמעות שונה כשקוראים אותם בהקשרם ; ו / או שמובנם מסתבר כאשר מציבים אותם במסגרת הוויכוח הפנים–יהודי . בדומה לכך , מחקרים היסטוריים והשוואתיים מלמדים כי השקפותיהם של כמה תלמידים של ישוע מוסיפות להדהד בוויכוחים פנימיים בין יהודים בזמן הבית השני וגם לאחריו . נקודות השיתוף נוגעות לנושאים אסכטולוגיים , לקיום מצוות ולפרשנות התנ"ך . דומה שכמה מחסידי ישוע שמרו על תחושה וזהות יהודיות , בכך שראו את הדבקות בכריסטוס ואת שמירת מצוות התורה כשני דברים מיטיבים המשלימים זה את זה , ולא כמוציאים הדדית . מכל האוונגליונים , הבשורה לפי מתי הוא בעל הקשר החזק ביותר ליהדות . הטקסט הזה מגן על ישוע כעל משיח יהודי , ומגלה עניין רצוף בתורה ובעם היהודי . גם בשאר האוונגליונים יש סימנים מובהקים ליחסה המורכב של תנועת ישוע ליהדות . את מרקוס ניתן לקר...  To the book