גאולה

עם זה , בתחום הכמותי , ארץ–ישראל עדיין אינה נוחלת ניצחון על פני הגולה . רק צירוף נסיבות שהוא אכזרי יותר משידעה הגולה היהודית בזמן מהזמנים מביא לארץ את ההמונים . ב1924– מחוקקת ארצות הברית חוקי הגירה חדשים ; בפולין , שבה חיים שלושה מיליונים יהודים , עולה שלטון אנטישמי מוצהר ; ברוסיה הסובייטית הולכת הקהילה היהודית וננעלת , התרבות היהודית נרדפת ומוטלים עליה איסורים ; והשיא – בשנת 1933 עולים הנאצים לשלטון בגרמניה ומתחילה להסתמן רעידת האדמה הגדולה ביותר בתולדות היהודים . הדלתות , בפני היהודים הבורחים מכפייה תרבותית , מאפליה כלכלית , מרדיפות פיזיות ולבסוף גם מהשמדה , הולכות וננעלות . סגירת השערים בפני הפליט היהודי בוועידת האומות באוויאן שבצרפת , ב , 1938– הופכת את יהודי אירופה לבני ערובה . ארץ–ישראל נראית עכשיו , גם לרבים שמעולם לא חשבו לעלות אליה , הברירה היחידה . אך אפילו בתקופה הזאת של משבר מתמשך ארץ–ישראל עדיין אינה נעשית לביתם של מרבית היהודים . ראשית , יש מודעות למגבלות יכולת הקליטה של הארץ . שנית , עצם הפרספקטיבה של עלייה יהודית המונית מחריפה את הסכסוך עם ערביי הארץ ובעקבות המרד הגדול ...  To the book