העניים ממעש

ההזדמנויות הכלכליות שנמצאו להם ולהיקפן . בשנות החמישים היו כל עיירות הפיתוח שוות בהזדמנויות הכלכליות שהציעו , והיה זה לרוב שוק זעיר ובלתי מגוון , מפעל מרכזי אחד בענף הטקסטיל או המזון או תעסוקה בשרותים ובעבודות ציבוריות עונתיות . ענפי תעסוקה אלה התבססו על תעשיות עתירות כוח אדם בעל כישורים מקצועיים והשכלתיים נמוכים . כ 40 אחוזים עסקו כבר אז בעבודות כפיים לא מקצועיות . לעומת זאת רק 18 אחוזים עסקו בעבודות כפיים לא מקצועיות בערים . שני גורמים - איכות כוח האדם בעיירות הפיתוח והרמה הטכנולוגית של המפעלים שהוקמו בהן הזינו זה את זה והיקשו על כל שינוי בהרכב התעשיה ובהרכב כוח האדם בעיירות הפיתוח . דבר דומה קרה במידה מסויימת גם במושבי העולים , שהיו באותן שנים נטל כבד על המוסדות המיישבים מפני שתושביהם לא ידעו לנצל ביעילות את אמצעי הייצור שהועמדו לרשותם . לשם מניעת האבטלה ננקטו צעדים , כגון עבודות דחק שנועדו להבטיח לעולים תעסוקה כלשהי , יצרנית ולא יצרנית , ובלבד שלא יזדקקו לביטוח אבטלה . העולים , כמו מהגרים אחרים בעולם , היו אז יותר ניידים מבחינה תעסוקתית . סגירת מחנות העולים , ושינוי מקום המעברות ה...  To the book