קרקע הלאום בחוקי מדינת ישראל

המים דלים , והמיכון החקלאי משחרר כוח עבודה מן החקלאות . גם התברר , שהשיטה הקלאסית של מערך היישובים שהיתר מקובלת באירופה , לא תאמה את המציאות הישראלית במלואה , ושמקומה של עיר העולים האזורית כמרכז שרותים בתוך סביבה חקלאית ותיקה מוטל עדיין בספק , מה גם שהיחס בין עיר ובין העורף שלה במציאות הישראלית , ובמדינה קטנה שבה המרחקים הולכים וקצרים - אין לו ערך תכנוני רב . מאוחר יותר הוכר הצורך בייסודן של ערים גדולות בנות 50-30 אלף נפש בשלב ראשוני עם מתן צביון עירוני מובהק לערים , עם מוסדות ומרכזי שרותים מפותחים , ולא שכונות גנים על פני שטחים נרחבים ובצפיפות נמוכה , או ערים בנות 5 , 000 נפש כפי שזה נעשה בתחילה . גם נמצא , שהחזון של מיזוג גלויות בישראל אינו כל כך פשוט במושגים של תכנון פיסי ובניית שיכונים , שכונות ויישובים , ולא רק שקיים פער בין האוכלוסיה הוותיקה והחדשה , אלא גם האוכלוסיה הינה הטרוגנית ביותר , ולא כל בני ארץ אחת מוכנים להתגורר בכפיפה אחת עם יוצאי ארץ שניה . נוסף על כך , רעיון פיזור האוכלוסיה במדינה היה קל יחסית לביצוע בשלבים הראשונים , כאשר העולים הועברו מן האוניה ישר אל מקומות הקליטה...  To the book