העיור ששינה את פני המדינה

ערים גדולות במדבר אינן תלויות בעורף חקלאי לשם קיומן . כל גידולן בא מתיעוש ומשרותים . פוטנציאל הקיבול של עיר תעשיה גדול יותר מכל צורת יישוב אחרת במדבר ועל כן אכלוס המדבר ביישובים עירוניים עשוי להיות פתרון יעיל למדי בישובם של אזורי ספר . ערים במדבר גם יכולות להתקיים כאיים של אכלוס ופיתוח ללא צורך ברצף או בזיקה קרובה עם ערים אחרות . מה ניתן להסיק מכל אלה לגבי ערי מדבר בישראל ? הנגב המשתרע בדרומה של ישראל אינו צחיח כאותם מדבריות שהוזכרו לעיל . תנאיי האקלים שבו טובים מאלה שבערי אפריקה או ערב . ניתן לפתח את דרום הארץ באמצעות ערים בניגוד לקשיים שבקיום התיישבות חקלאית . ביסוס הערים בנגב חייב להיות מושתת על תעשיה ועל אספקת מים מלאכותית ממרחקים או על ידי התפלה . הערים בנגב חייבות להיות גדולות כבר עם ראשית בינויין , לכלול כל אחת לפחות מאה אלף נפש כבסיס לפיתוח השרותים , והן חייבות להתבסס כלכלית על מפעלים , כך שתוכלנה להתקיים מכוח עצמן . באמצעות טכנולוגיה מפותחת והידע בבינוי ערים שנרכש עד כה בישראל ניתן להגיע לערים גדולות ועצמאיות בנגב , על אף התנאים הגיאוגרפיים הקשים המאפיינים את אזורי המדבר שתואר...  To the book