|
|
ערים כמוקדי תרבות בארץ ישראל ובמזרחו של ים התיכון עיר מאפיינת את מאוויי יוצריה , את המדינה שבה היא קיימת ואת העם והתרבות שאליה היא שייכת . היא נוטה לשמר אירועים היסטוריים וסמלים של תקופות עברו . יש לראותה כיצירה של דורות , ועל כן גם נמצא בה שיאים , תפארת והתעלות מול שגרה , עוני ופורענות . במובן זה דומה העיר ללוח שנה , שבו רשומים הרבה ימי חול שגרתיים , אך כל יום שביעי הוא שבת , ובכל כמה חודשים רשום בו חג ומועד ולהבדיל - גם יום זיכרון . יש שהיא קופאת על שמריה ומתנוונת כאשר סביבתה אינה מסבירה לה פנים , ויש שהיא משתפרת בהדרגה , משקמת את חלקיה וזוכה לשגשוג . כאדם כן העיר , היא שונה מזולתה באופיה , בעברה ובהווה שלה . לכל עיר התווים המיוחדים לה , וכשם שתל אביב אינה חיפה , פריס אינה דומה ללונדון , ורומא אינה ירושלים , כן אין למצוא מכנה משותף של ייחודיות היסטורית ותרבותית בין ערים . האם מזרחו של אגן ים התיכון , עם ארץ ישראל במרכזו , מאופיין בקווי התפתחות תרבותית עירונית אלה ? ואם כן , מה הביא את האזור לכך , שהיווה ערש לציוויליזציה ? ומהי ייחודיותו בהשוואה לאזורים עירוניים אחרים בעולם ? נעיף מבט...
To the book |
|
|