על העיור ועל הערים השונות

על העיור ועל הערים השונות המעגלית בבניין עיר נראתה לא אחת כמושלמת ביותר משום שאיפשרה בהקפה של חומה לכלול בתוכה שטח מירבי . גם ירושלים הקדומה , כפי שמופיעה במפות עתיקות ובמפת מידבא מן המאה ה 6 לספירה , הצטיירה כמעגלית . בכל דגם שנבחר בזמנו תוכננה העיר כאידיאלית ועוצבה , בדרך כלל , סביב מוקד עירוני קיים כשוק , בזאר , קתדרלה או מצודה , ולפעמים גם על מקום ההצטלבות של דרכים ראשיות . האם גם כיום נבנות ערים על פי דגמים כאלה , או שקיימות צורות מודרניות יותר לבינוי עיר ? בינוי עיר ראשיתו בעצם בתכנון ובהכנת תוכנית עיר . התוכנית אינה מוצר הנובע אך ורק מתנאים גיאוגרפיים אובייקטיוויים של שטח , טופוגרפיה , סוג הקרקע , חוף ים , אקלים וכד . ' התוכנית מושפעת מאופי השלטון ומצורת המשטר במדינה שבה מתוכננת העיר , מן המטרות היישוביות שהשלטונות מציבים למתכננים ולבונים , וכן מן המבנה הכלכלי והחברתי של האוכלוסיה . במשטר ריכוזי , השואף לפיקוח ולשליטה מירבית , יאומץ דגם ישר הזווית בבינוי עיר תוך הצבת מיקום מרכזי למוסדות השלטון והמינהל כמו , למשל , הקרמלין במוסקווה או בנייני העיריה בוורשה . משטר דמוקרטי וחופשי י...  To the book