הדרת־כבוד וכבוד סגולי אצל דוד בן גוריון

הדרת כבוד וכברד סגולי אצל דוד בן גוריון דוד בן גוריון הוא אולי המנהיג בעל ההשפעה העמוקה ביותר על האידאולוגיה הציונית המדינית , הגשמתה וסדר העדיפויות שלה . גם תרומתו לתפיסת הכבוד הישראלית היתה מכרעת . בשונה מז'בוטינסקי , בן גוריון אינו נתפס ואינו זכור כמי שמשנתו הציונית עסקה בהוד והדר . לכן חשוב לגעת ביסודותיה של הדרת הכבוד הלאומית של בן גוריון , ובקישור הייחודי שקישר בינה ובין תפיסת הכבוד הסגולי . בדומה להרצל ( המוקדם , ( נורדאו וז'בוטינסקי , בן גוריון לא הסתיר את סלידתו מיהודי הגולה . סלידה זו היתה כרוכה בתפיסתו כי , בניגוד ליהודים ישראליים , יהדות התפוצות נעדרת כל רגש ( הדרת ) כבוד . בדברו על אודות עולים חדשים , המגלים , שלא כמו הישראלים הוותיקים , חרדה ותלישות , אמר . "אין אני אומר זאת לגנותם [ ... ] לא הם אשמים . הם יצאו מגלויות מדודות , מדוכאות , מנוונות , ובגלויות אלה אי אפשר היה לקיים ולפתח חושי הגבורה והאיתנות הנפשית שעשרות שנים של התיישבות חלוצית נטעו בלב היישוב הארצישראלי הוותיק" ( דוד בן גוריון . ( 160 , 1977 , אפילו הקיום היהודי במדינות ליברליות , דמוקרטיות , היה בזוי בעיני...  To the book