אחרית דבר

אחרית דבר המאמץ הלאומי לאיחודה של ירושלים הנמשך כבר ארבעים שנה הוא חסר תקדים בהיקפו ובחזונו הפוליטי . ב1967- החליטה ישראל על 'איחוד ירושלים / תוך שהיא מצהירה כי זהו תרגומו הפוליטי של הניצחון הצבאי במלחמת ששת הימים . המשאבים שהושקעו במסגרת המדיניות לאיחוד העיר עולים על אלה שהשקיעה ישראל בכל מפעל ההתנחלות בשטחי יהודה ושומרון . רק ביעד הטריטוריאלי , אחד מששת היעדים הלאומיים של המדיניות , הושקעו יותר משאבים מאשר בכל אחת מהמטרות החשובות האחרות , כגון פיזור אוכלוסין , ייהוד הגליל , פיתוח הנגב וכדו . ' במסגרת היעד הטריטוריאלי בירושלים הושקעו מיליארדי דולרים ביישובם של כ 200 , 000- יהודים במזרח העיר . היקפן של התשתיות שנבנו בשכונות במזרח העיר ובהתנחלויות המקיפות אותה גדול מתשתיותיהן של כל ערי הפיתוח בישראל . השקעות אחרות שלא ניתן לאמוד אותן כלל הושקעו בכל אחד מחמשת היעדים הלאומיים האחרים שמנינו בספר . מאמץ זה בא על חשבון מטרות לאומיות אחרות , ואילו היה מצליח , אזי ניחא , אולי הייתה לכך הצדקה . ואולם , על רקע היקפו הענק של המאמץ 'לאחד את ירושלים' בולט עוד יותר הכישלון הגדול - אף אחד מששת היעדים...  To the book