|
|
א . הערות סוציולוגיות דתות ותורות שונות מבקשות להביא את האדם לחיים של חירות , המעוגנים בחיבור של האדם לרוח שבקרבו , וביקום כולו . לכל דת שפה ייחודית , המשקפת את ההיסטוריה , ואת ההתנסויות הבסיסיות של האומה שבה התפתחה . אני מגדיר "שפה" כשילוב ייחודי של מושגים ( טרמינולוגיה , ( סיפורים ( מיתוסים ) וטקסים , המכוננים יחד את תפיסת העולם של דת נתונה , ואת אופן ההתמודדות שלה עם המצב האנושי . שפת היהדות נקראת תורה , ומורכבת מן המקרא , התלמוד , המדרשים וספרי ההגות , הקבלה וההלכה , למן העולם העתיק ועד ימינו . שפת התורה עשירה ביותר , אך למרבה הצער איבדו רוב היהודים את הקשר החי אתה . שפתה - על מושגיה , סיפוריה וטקסיה - אינה קרובה עוד ללבם . אולם רוב היהודים הפנימו רבים ממרכיביה , ולכן חיים בקונפליקט פנימי קשה בין זיקה ליהדות לבין ניכור ממנה . שומרי המצוות שביניהם חיים בפער פנימי כואב בין מעשיהם לבין הרגשתם הפנימית . הם מתפללים , ולומדים מקרא ותלמוד , ובסתר הלב חשים שעמום , ריקנות , ואף זלזול כלפי מה שהם עושים . בשלב מסוים הדיסוננס הזה נעשה קשה מנשוא , ואז נאלצים לטשטש את המודעות לפער בתכסיסים נפשיי...
To the book |
|
|