מרור

מרור ברוןל אתה יי אלהינר מלך העולם , אשר קדשנו במצ 1 תיו רצונו על אכילת מרור . המרור הוא הסבל של חיינו . הסבל הוא תוצר פנימי של הנפש , הפוגשת את מגבלות הקיום האנושי בעולם הזה . הפחד מהסבל מביא את האדם להתנתק מעצמו , לצאת לגלות . אולם עכשיו "זכינו שתאמר יציאת מצרים בלילות . " אנו מברכים על המרור , ומקבלים את הסבל שעולה מנפשנו כחל ק מאתנו , כחלק ממכלול החיים . השלמה זו היא החרוסת , הממתיקה את מרירות המרור . החרוסת עשויה מאגוזים , שהם סמל הגאולה " . ( Weinreb , 1984 ) אל גנת אגוז ירדתי" ( שיר השירים ו ( 11 כלומר הקב"ה , הדוד , מושא אהבתנו וגעגועינו , ירד אל העולם הזה ובא לידי ביטוי בבריאת העולם , המשול לגינה . למען הדיוק , קיימות מסורות שונות להרכב החרוסת . החרוסת היא תערובת של פרות כתושים עם תבלין ויין או חומץ . פוסקי ההלכה מזכירים תפוחים , רימונים , תאנים , תמרים ואגוזים , וכל אלה מקושרים לפסוקים בשיר השירים , שמפורשים כסמלים לאהבה בין הקדוש ברוך הוא ובין ישראל . אכן , שיר השירים הוא שירו של חג הפסח . בשבת חול המועד פסח קוראים את שיר השירים בבתי הכנסת , ובעזרת פרות החרוסת אנחנו טועמים כ...  To the book