ה. בית־הכנסת בימי חול

לעתים , הצטרפו ל"עדד " , כאלה שנאלצו לחסוך מלחמם ממש , כדי לעמוד בהוצאות הכרוכות בהחזקת מקום ובחברות בבית הכנסת . היו , שעשו זאת מטעמי יוקרה או בשל להיטות יתר אחרי חזנות ומוסיקה ליטורגית . מהשורשיות היהודית , שציינה את "בעלי הבתים" בבית הכנסת הגדול , נבעה גם הציונות של רבים מהם . מקצתם , היו ציונים בפועל — חברים באגורות ציוניות . אחרים היו ציונים בכוח . שפת הדיבור וההוויה התרבותית של רוב המתפללים היתד . יידיש . היו בהם יודעי עברית , שקראו ספרות ועיתונות עברית . בחיי המעשה , נזקקו רבים מהם לידיעת שפת המדינה , והיו שסיגלו להם ידיעה נאותה בפולנית , מעבר לשימוש בענייני עסקיהם . הם עברו תהליך של אקולטורציה מעמיקה , והיו מעורים בתרבות הפולנית . לא נחטא הרבה לאמת , אם נעריך שמבין 800-700 חברי "עדת בית הכנסת" רק כמחציתם פקדו את המקום בשבתות ( המדובר רק בגברים . ( אלה , רובם ככולם , היו מהרובד שצוין כאן כ"בעל ביתי . " פה ושם , נראו גם כמה מהמתבוללים או מבעלי המקצועות החופשיים , לרוב חברי הנהלת בית הכנסת . לעתים , בגלל מאורע מיוחד משפחתי ( בר מצווה וכדומה ) או ציבורי כמו ביקור בבית הכנסת של אור...  To the book