ריאליזם משפטי

ריאליזם משפטי גישת הריאליזם המשפטי יוצאת כנגד מה שמכונה "תאוריית הזכויות" בטיעון שההגנה על הזכויות , שאותה "מבטיחה" מערכת המשפט , אינה כה פשוטה . שתי זכויות אינן שוות זו לזו , ולכן גם שתי סיטואציות משפטיות לעולם יהיו שונות . ההגנה על זכויות הפרט תמיד יוצרת אפוא מתח בין שתי זכויות שיש להגן עליהן , וקובעת סדר עדיפויות מסוים ולפיו פוסקת . סדר עדיפויות זה אינו אוניברסלי ואובייקטיבי , ואף לא מנותק מיתר המערכות החברתיות ומהמציאות הסובבת , אלא פרי הקרקע החברתית , הפוליטית וההיסטורית שבה פועלת המערכת המשפטית . מכאן יוצא שהשדה המשפטי אינו שונה מיתר המערכות החברתיות . החוק הוא סוג של מוצר חברתי פוליטי שמשקף את האקלים העונתי של החברה והפוליטיקה ( חננאל . ( 1999 , על פי הפוזיטיביזם הקלאסי , השופט מתאר את המקרה ופסיקתו ניטרלית , אובייקטיבית , ומתבססת על כללים נוקשים ואבסולוטיים . על פי הריאליסטים , לעומת זאת , השופט לא רק מתאר מציאות , אלא יוצר מציאות חברתית דרך הפסיקות . מאחר שעל פי תאוריית הזכויות לא קיימת היררכיה של זכויות , על השופט ליצור סדר עדיפויות באמצעות פרשנות משפטית למקרה הספציפי , וכך ה...  To the book