|
|
. 3 יחס הנביאים לפולחן מן המקובלות היא שנביאי הספר הכריזו על עליונותו של המוסר ושללו את מעשה הפולחן כדבר שאינו רצוי לפני ה . ' הפולחן נתפס לפי זה כעניין טקסי , חסר כל תוכן אמתי , ואילו העיקר שנדרש על ידי ה' הוא ההתנהגות ההגונה בין איש לרעהו ובחברה בכלל . בכל נביא ניתן למצוא הכרזות בכיוון זה - עמוס ה' : 25-21 'שנאתי , מאסתי חגיכם ... כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ... הסר מעלי המון שיריך ... ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן ; ' הו' ו' : 6 'כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעולות ; ' יש' א' : 17-10 'למה לי רב זבחיכם , יאמר ה ... ' גם כי תרבו 1 השוו : הר י"ד ' ) 5 ארפא משובתם ( ' עם יר' ג' ; 22 הר ח' ' ) 13 ה' לא רצם , עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם ( ' עםיר'י"ד . 10 יי השוו הר י"ג : 6 'כמרעיתם וישבעו , שבעו וירם לבם , על כן שכחוני' עם דב' ח' : 14-12 'פן תאכל ושבעת ... ורם לבבך ושכחת . ' וראו . י Oxford 1972 , 366-370 M . Weinfeld , Deuteronomy and the Deuteronomic School , תפלה אינני שמע , ידיכם דמים מלאו ... רחצו , הזכו ... שפטו יתום , ריבו אלמנה ; ' מי' ו' : 8-6 'במה אקדם ה , ' אכף לאלהי ...
To the book |
|
|