חלק שני: זיהוי מוסכמה חברתית־תרבותית רלוונטית

חלק שני : זיהוי מוסכמה חברתית תרבותית רלוונטית בהקשר המסוים של הלכת אזואלוס , לא נדרש מאמץ ניתוחי כדי לחשוף את המוסכמה החברתית התרבותית שבית המשפט העליון משלב עם הנורמה המשפטית הרלוונטית , לשם יצירת ההלכה הפסוקה : בית המשפט עצמו מגדיר ומבהיר אותה בפה מלא . בית המשפט המחוזי ( מפי הנשיא אברמוביץ והשופטים גינת והס ) הרשיע את אזואלוס ברצח , והטיל עליו שני עונשי מאסר עולם חופפים . לעניין הקנטור קבעו השופטים המחוזיים כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר היעדר קנטור סובייקטיבי ( של הנאשם ) ואובייקטיבי ( של "האדם הסביר ( " כאחד . בהתחשב בכך שאזואלוס עזב את הבית חצי שנה לפני האירוע , שהוא טען בבית הדין הרבני כי אישתו בוגדת בו ושאיים לרצוח את השכן הרבה לפני האירוע הקטלני , השופטים קבעו כי לא ייתכן שהופתע מן הנשיקה הנטענת , ולכן גם לא ייתכן שקונטר על ידיה במידה שגרמה לו לירות ללא שליטה עצמית . באשר למבחן האובייקטיבי קבעו כי " בנסיבות שהוכחו , אין ספק שאין כל מקום להסיק כי רוב האנשים היו מתקשים מאוד להיכנע להשפעת האירוע שהיה לנגד עיניהם , בעת הנשיקה של המנוח לאשת הנאשם . לפיכך , ברי שהם לא היו עלולים...  To the book