|
|
הנורמה החקוקה והפרשנות השיפוטית הנורמה המשפטית שמערכת השפיטה הישראלית מחילה מבחינה בין רצח להריגה על פי שלושה מבחנים מצטברים : האם הנאשם החליט להמית את קרבנו , האם הכין את עצמו למעשה ההמתה והאם "האדם הסביר , " לו עמד בנעליו , היה עלול להתקנטר כל כך עד שהיה מבצע את ההמתה עקב הקנטור . היסודות "החלטה" ו"הכנה" פורשו בצורה כה מרחיבה , עד שכמעט כל פעולה המסתיימת במעשה המתה יכולה להתפרש כמכילה "הכנה" ומעידה על "החלטה . " מרכז הכובד של ההבחנה השיפוטית בין רצח להריגה הוא בהכרעה האם היה "האדם הסביר" עלול , בנסיבות המקרה , להתקנטר עד כדי גרימת מוות . בתוך כך , דמותו של "האדם הסביר" עוצבה על ידי הפסיקה כך שהוא לעולם אינו מתקנטר בשום נסיבות , ובוודאי שאינו ממית עקב התקנטרות . בהלכת אזואלוס קבע בית המשפט העליון כי בהקשר של המתת הדרת כבוד של אישה בידי בן זוגה , במקום לבחון את תגובת "האדם הסביר" תיבחן תגובתו של " הישראלי המצוי . " קביעה זו פתחה את הדלת לעיצוב דמותו של "הישראלי המצוי" בהתאם למוסכמות חברתיות תרבותיות רווחות . מציאות משפטית מורכבת ובעייתית
To the book |
|
|