קריטריון הדמיון והשוני במבט מרקסיסטי

בתור "יהודי " , " צועני " , " נכה" או "נטול כישורים , " כיוון ש"כישורים הנהגתיים" קשורים ב"היות אדם אירופי , נוצרי , מוכשר , בריא בגופו ובנפשו . " מנקודת מבט אנטי מהותנית , נוסחת השוויון האריסטוטלית מקבלת ללא היסוס את תוצאות ההבניות החברתיות וטבעונן כעובדתיות , טבעיות וקדם חברתיות . הנחת היסוד האריסטוטלית על אודות מהותם הטבועה והמוחלטת של דברים ובני אדם ועל אודות דמיון ושוני ברורים המתקיימים ביניהם ( ומצדיקים באורח טבעי והכרחי יחס שווה או שונה , ( נראית פשטנית ותמימה , אם לא מניפולטיבית ומקוממת . והקושי גדול שבעתיים בשל הכשל הנטורליסטי בו לוקה הנוסחה האריסטוטלית , שהרי היא מציבה את תוצאות ההבניות החברתיות הללו וטבעונן כבסיס לגזרת זכויות חברתיות ומשפטיות " ) מי שדומה - זכאי ליחס שווה ; מי ששונה - צריך לקבל יחס אחר . ( " בכך היא מקבעת את תוצאות ההבניות החברתיות וטבעונן , ומעניקה את הזכות לשוויון רק למי שהחברה כבר העניקה להם את הזכות להיחשב ולהיות "דומים" בהקשר הנדון . מי שהוגדר בידי החברה בתור "שונה" ועוצב בתור "שונה" בהקשר הנדון - אינו יכול להיחשב "דומה" באותו הקשר במסגרת החשיבה האריסטו...  To the book