להיווכח כי לא מדובר בשיעתוק דפוס היחסים הנוכחי של כובש ונכבש . ההבדלים העיקריים בין המשא ומתן הרשמי לבין יוזמת ז'נבה שהביאו לחתימתה של היוזמה לעומת כישלונן של השיחות הרשמיות היו , ראשית , אי התערבותו של ערפאת במשא ומתן על יוזמת ז'נבה . הוא נותר מרוחק ודרכי מנהיגותו הלקויות לא שיבשו את המהלך ולא העצימו את החששות הפלסטיניים למידה שתמנע את ההסכמה . שנית , בצד הישראלי לא השתלטה תת התרבות הביטחונית על המשא ומתן . שלישית , מנגנוני הכוח בשני הצדדים נותרו מחוץ למשחק ולא שיבשו את המהלך מחמת אינטרסים ארגוניים או השקפת עולמם . במיוחד אמורים הדברים בממסד הביטחוני הישראלי שלא שיבש את המשא ומתן על יוזמת ז'נבה בין אם משום שהוא לא שם לב אליו ובין אם משום שהמשא ומתן התנהל מחוץ לממסד כיוזמה אזרחית . שלישית , כיוון שמדובר ביוזמה אזרחית לפעולות אלימות ולטרור לא הייתה השפעה שלילית על התפתחות המהלך . לאף אחד מהצדדים למשא ומתן לא הייתה שליטה על מנגנוני הכוח שביצעו פעולות אלו . לעומת זאת , הוכיח המשא ומתן הרשמי עד כמה יכולות פעולות אלימות לשבש את ההידברות ואף לחסום אותה . רביעית , רמת האילוצים עמם נאלצו אנשי ...
To the book