ירושלים המדומיינת

ירושלים המדומיינת בעיני תושביה נתפסת ירושלים בראש ובראשונה כמקום ממשי וכמקום מגורים אישי . עבורם הבית הפרטי , הרחוב ושכונת המגורים הם מרחב עירוני ומקום מוחשי בו הפרט עובר נוגע ואותו הוא מריח מדי יום . המרחב האישי אינטימי מתפשט אל עבר המרחב הציבורי . אולם עבור מי שאינם תושביה של העיר נתפסת ירושלים כסמל , כמרחב לא אישי וכמקום לא מקום . עבורם מסמלת ירושלים מרחב של ישויות קולקטיביות שמוקדן מצוי הרחק מעבר למקום הפיסי . כך הופכת ירושלים ממציאות לסמל . לא אחת נסחפים בגל זה גם תושבי ירושלים . הציונות והקוסמופוליטיות נהדפו מרחובות כרם אברהם וגאולה , טען עמוס עוז , ועתה חולשים עליהם היטלר והמשיח ( עוז . ( 23-7 : 1983 ההסמלה של ירושלים מתרחשת בעת ובעונה אחת בכמה מישורים . כבירת המדינה היא מסמלת את הלאום ואת האחדות הלאומית . כעיר היסטורית היא זיכרון קולקטיבי וסמל להיסטוריה הלאומית . כעיר קודש היא מקום עלייה לרגל של הצליין החילוני או של שוחרי אלוהים יהודים , נוצרים ומוסלמים . כעיר במחלוקת וכעיר ספר ירושלים היא המעוז הגדול המסמל את המאבק הישראלי פלסטיני על האחיזה בה ובארץ ישראל בכלל . המיסטיקה של יר...  To the book