פרק ג יהודים ישנים , עברים חדשים בפברואר 1885 הלך לעולמו הסופר פרץ סמולנסקין , והוא בן ארבעים ושלוש שנים בלבד . מותו המוקדם זעזע את קהל הסופרים והקוראים העברים , והניב בתוך זמן קצר המון דברי קינה והספד בשירה , בסיפורת ובמסה . רושם מיוחד 2 הותיר שירו של יהודה ליב גורדון " , לנשמת עושה השחר . " יל"ג קשר את מותו של סמולנסקין בטרם עת למצב המשבר הכללי ששרר בספרות העברית באותו זמן , עם סיומה של תקופת ההשכלה . לפי הרגשתו איבדה הספרות את אחיזתה בחיי העם , ובאין לה דורש הסופרים קמלים , מתייבשים וגוועים אחד אחד , כעצי פרי שמקורות המים שלהם חרבו . וכך סיים יל"ג את השיר : כי מה כל עמנו ומה ס ? רתו ? חלל גדול , ענק שוכב למעצבה ; כל הארץ כלה מקום קברתו וספריו - הכתבת על המצבה ! אפשר להרחיב את הדיבור על סיבותיה ונסיבותיה של החזות הקשה הזו ולקשור אותה אל הלך הנפש המיואש והמדוכדך האופייני ליל"ג באותן שנים , שנבע גם מקשיים ומצוקות שחווה בחייו האישיים וגם מתחושת התבוסה , ההתפכחות והאכזבה מן המאבק על החדרת ערכי ההשכלה לחיי הציבור היהודי . אבל לא בזה עיקר ענייננו אלא דווקא בעצם הציור הפיגורטיבי שיל"ג עיצב ...
To the book