בתי המשפט העבריים

בתי המשפט העבריים כעיקרון החליטה האסיפה המכוננת לקבוע עובדות ולפעול לביסוסן טרם שיוכרו כחוק . כאן פעלה בשתי דרכים לגיטימיות : ( א ) מיצוי העיקרון שלפיו המשיך הממשל הצבאי לקיים את הגופים והמוסדות במתכונת קיומם בתקופת שלטון התורכים ) ; ב ) מאבק עיקש ובלתי מתפשר להכרה בלשון העברית כשפה רשמית , ובעיקר בקביעת מערכת משפטית יהודית , וראשית כל חידוש 'משפט השלום העברי . ' אך בעוד שבעבר היתה הפנייה ל'משפט השלום' עניין של רשות , החליטה האסיפה להטיל עתה — בתוקף סמכותה כ'ועד זמני' — חובה על כל האזרחים העבריים ' , להשפט אך ורק בפני בית משפט עברי . ' האסיפה לא הסתפקה רק בהחייאת מוסד , שהיה קיים בתקופה העות'מאנית ובהרחבת סמכויותיו , כי אם החלה בהנחת יסודות לרשת בתי משפט בכל הארץ . כך חודש 'משפט השלום' ביפו , והוקמו בתי משפט שלום ליד ועד כל מושב ומושבה . בית משפט השלום ביפו , שליד ' המשרד הארצישראלי' נקבע כבית דין עליון זמני מרכזי , ונמסר לו התפקיד של עיבוד הצעות לתקנות לאירגון בתי משפט השלום העבריים בארץ . כן הוטל על 'ועד התאחדות מושבות יהודה' לעזור באירגון בתי משפט במושבות בעצה ובמעשה . בתמוז תרע"ח נ...  To the book