גירוש יהודי יפו ותל־אביב

גירוש יהודי יפו ותל אביב זמן מה אחרי תבוסת התורכים מידי האנגלים באל עריש ופינויה של עזה , נצטוו תושבי יפו לפנות את העיר , בתואנה של חשש מפתיחת חזית נוספת מחוף הים . חרדה אחזה ביישוב . רווחו שמועות , כי גירוש יהודי יפו אינו אלא התחלה לגירושם הכללי של היהודים מדרום הארץ ואולי אף מכל הארץ . מעבר לכך , היה קיים ביישוב חשש רציני מפני חיסול פיזי . עם מתן פקודת הגירוש , ביום ה' בניסן תרע"ז 28 ) במרס , ( 1917 הצליח רופין להעביר ידיעות על כך לציונים בגרמניה ובארצות הנייטרליות , אך כל שעלה בידו להשיג היתה דחיית מה בביצוע הגזירה . על היהודים נגזר לצאת את העיר תוך 48 שעות , תוך איום שכל מי שיימצא בעיר לאחר המועד שנקבע מות יומת . מורגלים בהפכפכנותו של הממשל התורכי , המשיכו היהודים לנהל את חייהם כסידרם . נשפים וחגיגות נערכו בכל פינות העיר , ובערב הגירוש ממש באה הודעה על ביטול קונצרט של שופן . ביפו , ערב חג הפסח , הכל התנהל כרגיל והתכונה היתה רבה ו "מגעילים ומלבינים , מסיירים ומנקים — בהיסח דעת גמור מכל רע . " ... בעוד שרוב הציבור היהודי הסיח דעתו מן העתיד לקרות , והעסקנים השתדלו לבטל את פקודת הגירוש...  To the book