|
|
הקדמה יפו , מעריה הקדומות של ארץ ישראל מילאה תפקיד מרכזי בתולדותיה בימי קדם בזמן החדש , הן כנמל יחידי של דרום הארץ , והן כ'שער ציון' לעולי הרגל לירושלים בעיקר , לנוסעים ולעולים לא ^ בכלל . ליפו בשלהי התקופה העות'מאנית , שבה עוסק ספר זה , נודעה חשיבות בכמה תחומים ; בה הוקמה הקהילה היהודית ה'חילונית' הראשונה בגודלה ובחשיבותה , שמחוץ ל'ארבע ערי הקודש ; ' בה ובקירבתה נעשו נסיונות ראשונים של עבודת אדמה בידי יהודים זמן רב לפני ייסוד ביה"ס החקלאי מקוה ישראל , וממנה החלה ההתיישבות החקלאית בפתח תקוה ובשאר מושבות יהודה ; ביפו נוסד הוועד המאוחד — 'ועד העיר יפו' — מספרדים ומאשכנזים , שניתן לראות בו ניצן ראשון של התארגנות ציבורית מודרנית בארץ . לא במקרה אפוא עשתה הציונות המעשית בארץ את צעדיה הראשונים ביפו ; בה הוקמו מוסדותיה האירגוניים והפיננסיים לפיתוח ההתיישבות החקלאית , אשר סייעו גם לקידום ההתיישבות היהודית העירונית , שהחלה ביפו בה ומבין תושביה התארגנה קבוצת שישים המתיישבים הראשונים של 'אחוזת בית ; ' היישוב היהודי ביפו שימש מאגר לגידולה הדמוגרפי של תל אביב , ובקהילתה היהודית מצאה תל אביב משענת ...
To the book |
|
|