|
|
פרק עשירי : מסקנות - האם החברה בישראל " מתאזרחת" ? חברה אזרחית פועלת במקום שיש בו חופש להתארגן , להביע דעה . לגייס תמיכה , למחות , להשפיע , לקדם נושא , להידבר , לעזור ולהיעזר . חברה כזו פועלת בדמוקרטיה שאיננה רק שיטת ממשל חוקתית פורמלית שיש בה בחירות תקופתיות וחלוקת עוצמה בין רשויות שלטון , אלא גם תרבות של פתיחות , של שוויון , של סובלנות , של הכרה במאוויי קבוצות ובזכויות היחיד . לעיל הוצעו מדדים אמפיריים לבחינת אזרחותה של החברה האזרחית : אוטונומיה , לפחות חלקית , ממוסדות השלטון ושלוחותיהם , אפשרות להציג תביעות לרשות בלי לקעקע את יסודותיה , פיתוח נורמות של סובלנות וסולידריות ועידוד למימוש עצמי שאינו פוגע בהרגשת ההשתייכות לקהילה , מתוך שמירה על הליכים דמוקרטיים פנימיים . חברה אזרחית יכולה להתקיים רק כשהקבוצות החיות במדינה מסכימות ביניהן על עקרונות יסוד , ובכלל זה הסכמה שלא להסכים . המחלוקת היא בבת עינה של החברה האזרחית , ובלבד שאינה יוצרת משטמה וניגודים בלתי מתפשרים . ביטוי למחלוקת , תוך כדי קריאת תיגר מרוסנת על השלטון , היא מרכיב חיוני של חברה אזרחית . מה מעמדה של החברה בישראל ? האם היא...
To the book |
|
|