מרכיבי החברה האזרחית

בתנועות האלה ראו חוקרים רבים , ובכללם הברמס , טוריין , גרמצ'י , אופה ואחרים , תנועות שמבקשות להגדיל את מרחב המחיה של האזרחים ומעודדות אותם לחולל שינויים חברתיים שאינם עולים בקנה אחד עם הערכים המוסכמים . גם כאן ההגדרה אינה נוקשה וחד משמעית . ראשית , מי קובע מה הם הערכים המוסכמים ? האם אפשר להישען רק על סקרי דעת קהל ? שנית , יש קבוצות וארגונים שמנסים לשנות את אופייה של המדינה ופועלים בדרכי שלום גם אם לא במסגרת ההסכמה הכללית . דוגמה מובהקת לכך היא קבוצת יש גבול שמעודדת סרבנות לשרת בשטחים . אף על פי שערכי הקבוצה אינם מקובלים על רוב האזרחים היא חלק בלתי נפרד מן החברה האזרחית . קנה המידה במקרה זה הוא החוק . מה שמותר לעשות על פי החוק הוא במסגרת החברה האזרחית , כולל התארגנות חוקית של אסירים שנשפטו על מעשים פליליים לשפר את תנאי מעצרם . קבוצות מחתרת , שמטרתן לפגוע באזרחים ( טרור ) או להחליף את השלטון בדרך שאינה חוקית , אינן חלק מהחברה האזרחית . על סמך כל הגרסאות לעיל , וההסתייגויות להן , ראוי לאמץ את ההגדרה הבאה לחברה האזרחית : ( Diamond , 1994 ) החברה האזרחית היא זירה שמאופיינת בארגון , בבחירה ...  To the book