שירי השואה של יעקב פיכמן במעגלי כיליון וצמיחה

שירי השואה של יעקב פיכמן במעגלי כיליון וצמיחה א . חטיבה בולטת בייחודה יותר מכל משורר אחר מבני דורו נתפס יעקב פיכמן כמי ששירתו צועדת בשולי הזמן , מפנה עורף לשאלות הלאומיות והציבוריות האקטואליות ומשתקעת במראות נוף וטבע , בעולמו הפנימי של היחיד או בשרטוט דיוקנאות של דמויות תנ"כיות והיסטוריות . גם המבקרים שהצביעו על קשרים בין שירת פיכמן לבין שאלות ההווה הדגישו את האופי העקיף והמרומז של קשרים אלה , והסכימו ביניהם כי אין מדובר כאן בשירה ציבורית במובן המקובל של מונח זה ' . התחושה בשונותה של שירת פיכמן משירת הדור הייתה גם נחלתו של המשורר עצמו ממש מראשית דרכו , ולא פעם נתן לה ביטוי בשיריו , החל 2 בשיר המוקדם 'אמרתי אתיצב מרחוק' ( תרס"א ) המעצב באופן ראשוני את הרגשת הריחוק והזרות של הדובר כלפי מאווייו של הכלל , ועד לפרק 'מראות חוף' מתוך ' אידיליות ים , ' שבו הוא דוחה בלעג את התביעה החברתית מן המשורר , ופוסק נחרצות : 3 ' ניבי אחר ואחרת נגינתי . את זה אין לשנות י' על רקע זה בולטת בייחודה קבוצת שירים לא קטנה שכתב פיכמן מתוך היענות ישירה ורצופה להתרחשויות ההיסטוריות במשך כחמש עשרה שנים , בתקופה הסוע...  To the book