|
|
חיים גורי , משורר ולוחם הפלמ"ח היה זה בספטמבר . 1954 על סיפון "נגבה , " אניית "צים" שהייתה גרוטאה צפה , הזדמנה חבורת צעירים וצעירות בני דור תש"ח - ואני בתוכם . כולנו היינו בדרכנו הביתה לאחר שנתיים שלוש של לימודים סדורים או אקראיים באירופה או באמריקה . כיוון שתאי השינה היו דחוסים ומהבילים , ולרובנו היו זיכרונות משותפים מימי טרום המדינה או מקרבות מלחמת העצמאות , היינו מתקבצים לילה לילה על הסיפון , שוכבים פרקדן על ארגזים וחבלי עוגן ומשחזרים בפעם המי יודע כמה עלילות "היו ימים . " הכול דיברו וליהגו , קטעו איש דברי אחיו , אך כשהחל ג'ורי , הוא חיים גורי , שחזר מצרפת , שם עשה כשנתיים עם רעייתו עליזה בלימוד השפה הצרפתית וספרותה , לספר סיפוריו , השתתקו הכול ושתו בצמא את דבריו - והוא היה מושך והולך , מושך והולך כמספר אגדות בשוק מזרחי . מישהו היה טורח לשלוף קנקן ממזוודותיו הארוזות , אחר "ארגן" קפה , ושלישי הביא ספלונים ממטבח האנייה . לבסוף התנגנה לה מפוחית פה והכול ענו אחריה : "רבותיי , ההיסטוריה חוזרת " ... בלילה החמישי או השישי כשכבר קרבנו לנמל חיפה העזה עולה צעירה מארצות הברית , שהעברית הייתה ש...
To the book |
|
|