אחרית דבר בעבודה זו נערך ניסיון לבסס את הארכיאולוגיה של החרמון על רקעה הגיאוגרפי היסטורי . מחקר החרמון הישראלי , הנמשך כעשרים שנה , חשף על ההר ולמרגלותיו תרבות חמרית יחודית , המצטיינת בקוים אופיניים וברורים . בחרמון נחקרו כפרים ועיירות עתיקות , מגוון של בתי חווה , מתחמים ואתרי פולחן ומקדשים מרובים . כבר בתקופה הכנענית היו החרמון ופסגותיו הרים מקודשים לעמים שחיו למרגלותיו , והמקורות מלמדים , שהקדמונים ראו בחרמון את מקום משכנם של האלים . תפיסה זו נתקיימה לאורך תקופות היסטוריות ארוכות , ומענינת העובדה שקדושתו של החרמון מצאה את ביטויה גם בשלוש הדתות המונותיאיסטיות הגדולות . הד עמום למסורת זו השתמר גם בעת החדשה , ואתרים מקודשים ליהודים , נוצרים , מוסלמים ודרוזים , קיימים על ההר עד היום . למרות בידודו לא היה החרמון מנותק מסביבתו הגיאוגרפית , הסורית פניקית . בשלהי תקופת המקרא חדרו אל אזור החרמון שבטים ממוצא ערבי , שהבולטים ביניהם היו היטורים . בהדרגה נעשו היטורים וקרוביהם למרכיב המכריע בין תושבי האזור , עד שפרשו שלטונם על המרחב הלבנוני כולו . היטורים והיהודים נפגשו בחרמון ולמרגלותיו , ומפגש ז...
To the book