א. ובר וטיילור בפרדס כץ

א . ובר וטיילור בפרדס כץ " במהלך כל אותו החורף בפרדס כץ , כשקראתי את הוויה וזמן של היירגר , שמעתי בדמיוני את 'הסימפוניה הרביעית' של אנטון ברוקנר , ובאוטובוס שבו עשיתי מדי יום את דרכי מחנותו של אבי לביתה של אמיליה , כתבתי סיפור קצר בשם 'היידגר וברוקנר מבקרים בפרדס כץ "' ( יוסי סוכרי , אמיליה ומלח הארץ , וידוי , עמ' ( 58 כמו תמיד אין לי חשק ללכת . למה לי לעזוב את הבית עכשיו . חנוכה , עוד לא הדלקנו נרות , וקר בחוץ . אבל אני חייבת . יודעת שבשלבים ההתחלתיים הללו הכול עוד שביר וחמקמק . פוחדת שמא ישכחו במתנ"ס ובמשרד לשיקום השכונה שהסכימו להשתתפותי . אני יוצאת מהבית מוקדם ומחליטה לעצור בצומת הפיתות כדי לא להגיע מוקדם מדי . התור , הארוך בדרך כלל ב"מאפיית הטאבון , " ענק היום . אנשים רוצים סופגניות . אני מוותרת . עוצרת את המכונית במגרעת החניה שצמודה למתנ"ס , ליד הצפרדע של הזבל . הרבה מכוניות חונות סביב אבל אני בטוחה שינסו לפרוץ לי לאוטו . בדרך הקצרה מהאוטו למבואת המתנ"ס אני דורכת על ניירות ובלונים מפוצצים , שאריות של פסטיבל חנוכה שהתקיים אחר הצהריים . בדלפק המשרד עומדת בחורה כבת שלושים לבושה במכנ...  To the book